רחמים מיוסט נ' סוויד סדנת רבי האומנים בע"מ

החלטה

מונחת בפני בקשת התובע לפטור מאגרה (להלן: הבקשה).

לאחר עיון בכלל החומר שהונח בפני הריני מורה כמפורט מטה.

צודקים הצדדים בטענותיהם לפיהן בהתאם להוראות תקנה 12 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) תשס"ח 2008 (להלן: תקנות האגרות) שניים הם התנאים המקדימים להעתרות לבקשה לפטור מתשלום אגרה: האחד, כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה. השני, "נראה לבית הדין כי ההליך מגלה עילה".

אשר לעילת התביעה – סבורני כי בשלב המקדמי בו נבחנת שאלה זו די שהמבקש יניח ראשית ראיה הנלמדת מפני הדברים כי אין המדובר בתביעה המופרכת על פניה ולטעמי עמד המבקש בנטל קל יחסית זה. השאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד מהלך כל התקופה נשוא התביעה או שמא רק בחלקה, וכן נפקות נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים ראויות לבירור עובדתי ומשפט מקיף ודי בכך. אלא שאין אלו פני הדברים בכל הנוגע למצבו הכלכלי של המבקש ולכך אפנה עתה.

בראש יאמר כי המדובר בתביעה בגובה 310,558 ₪ שהאגרה בגינה עומדת על 1448 ₪. המבקש עשה כל שלאל ידו כדי לשכנע את בית הדין כי אין ביכולתו לשאת באגרה האמורה ובתוך כך טען, בין היתר ובתמצית, כי על שולחנו נסמכים ארבע ילדים, מתוכם שניים בגירים, כי הוא עובד באופן חלקי בלבד ורק בחודשים האחרונים וכי אשתו הינה נכה שכל הכנסתה מקצבת ביטוח לאומי. כן נטען כי למבקש ורעייתו אין חסכונות מסוג כלשהו וכי נכסם היחיד, למעט רכב משנת 2004, הוא דירת המגורים בה הם מתגוררים בפועל. את שכר בא כוחם נטען, ישלמו בתום ההליך ובהתאם לתוצאתו.

תגובת המדינה והמשיבה התבקשו (ראה החלטה מיום 18.4.2010), אולם רק תגובת המשיבה התקבלה.

המשיבה מצדה ביקשה להראות שתאורו של המבקש את מצבו הכלכלי אינו משקף נכונה את מצב הדברים לאשורם ואף ביקשה לחקור את המבקש על תצהירו. בהתאם לסמכותי הקבועה בתקנה 12(ה) לתקנות האגרות איני רואה כל מקום לקיום דיון במעמד הצדדים ודי בכלל החומר שהונח בפני כדי להכריע בעניין ואפרט.

בהתאם להלכה הפסוקה, השענות על הקופה הציבורית צריך שתהא המוצא האחרון ולטעמי אין אלה פני הדברים במקרה דנא. מן הבקשה וצרופותיה הוברר כי אשת התובע זכאית לגמלה חודשית מן המוסד לביטוח לאומי בגובה 5309 ₪. בנוסף משתלמת לבני הזוג קצבת ילדים בגובה 165 ₪. התובע עצמו משתכר לשיטתו ובממוצע כ – 2500 ₪ בחודש ובחשבונו עמד על יתרת זכות (נכון ליום 1.7.2010) בסך 6277.29 ש"ח. מעיון בחיובי כרטיסי האשראי של המבקש עולה כי המבקש ורעייתו מפרישים סכומים בלתי מבוטלים לביטוחים שונים (אף אם לשיטתם חלקם הושבו להם על ידי ילדיהם) ובבעלותם רכב. לבקשה לא צורף אישור הבנק בדבר העדרם של פקדונות או חסכונות כלשהם אך יוצאת אני מתוך ההנחה שאלו הם פני הדברים. צא ולמד, אף אם יאמר כי מצבו הכלכלי של המשיב אינו מהמשופרים לא שכונעתי כי משמעות הדברים היא כי אין בידו לשאת בתשלום האגרה. ערה אני לטענות המבקש בדבר סיכויי התשלבותו בעולם העבודה נוכח גילו, אולם אין בכך כדי לשנות ממסקנתי בדבר יכולתו לשאת בתשלום האגרה.

עם זאת, נכונה אני להניח כי תשלום האגרה בתשלום אחד יכול שיכביד על המבקש יתר על המידה. אשר על כן ובהתאם לתקנה 12(ו) לתקנות האגרות הריני מאפשרת למבקש לפרוש תשלומה על פני 10 תשלומים שווים החל מיום 15.9.2010 ובכל 15 לחודש שבתשעת החודשים שלאחר מכן.

כללו של דבר, על יסוד כל האמור הבקשה נדחית בכפוף לאמור בדבר פרישת תשלום האגרה כאמור בסעיף 9 לעיל.

המזכירות מתבקשת להמציא לידי המבקש, באמצעות בא כוחו, שוברים מתאימים לתשלום.

הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליך העיקרי ובהתאם לתוצאתו.

לשם קידום ההליך העיקרי לגופו הריני מורה על השבת התיק למזכירות בית הדין להמשך ניתוב וטיפול. בתוך כך יוצע לצדדים קיום הליך גישור פנימי בכל ההקדם האפשרי.

ניתנה היום, ל' אב תש"ע, 10 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: